החלטה בתיק בש"א 23265/04

1.         כללי

המשיבים 1-3 הגישו תביעה כנגד המבקשת, חברת התעופה הלאומית של ישראל, בקשר עם פטירת המנוחה, מרינה זלקסונוב ז"ל (להלן: " המנוחה"), ביום 22.9.2002, במהלך טיסה מבנגקוק לתל אביב, עקב כשל נשימתי מתסחיפים בעורקים ריאתיים שמקורם בפקקי דם בורידים של הגפיים התחתונים, תופעה המוכרת כ"תסמונת פקקת הורידים העמוקים", ששמה הלועזי הינו Deep Vein Thrombosis syndrom (להלן: " DVT").

המבקשת הגישה בקשה להורות על דחיית התובענה על הסף לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") ולחילופין להורות על מחיקת התובענה על הסף, מחמת היעדר עילה לפי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.         עיקר העובדות הדרושות לעניין

2.1              המנוחה עבדה כמהנדסת תוכנה אצל משיבה 4. במסגרת עבודתה נדרשה המנוחה לנסיעות תכופות לחו"ל, בעיקר למזרח הרחוק וארצות הברית. ביום 22.9.2002 המריאה המנוחה בטיסת המבקשת מבנגקוק לתל אביב, כאשר בסמוך למועד הנחיתה בתל אביב, החלה לחוש ברע ואיבדה הכרתה. נוסעים ורופא שנכחו בטיסה הגישו לה סיוע וביצעו בה החייאה.

2.2              צוות טיפול נמרץ שחיכה למנוחה עם נחיתתה בשדה התעופה בארץ, ניסה להצילה אך היא נפטרה ועם הגעתה לבית החולים "שיבא" בתל השומר נקבע מותה.

2.3              המשיבים 1 - 3 (להלן: " המשיבים"), עזבונה והוריה של המנוחה, הגישו תביעה נגד המבקשת, המעסיק ומדינת ישראל לתשלום פיצויים בגין פטירת המנוחה ובכלל זה אובדן השתכרות, תמיכה ועוד. לעמדתם, המבקשת אחראית לפטירת המנוחה וזאת מאחר שהינה "מוביל" כמשמעות המונח בחוק לתובלה אוירית, התש"ם- 1980 (להלן: " חוק התובלה האוירית"), וכי המנוחה נפטרה במהלך "תובלה אוירית" כמשמעותה בחוק. לטענתם, במחדליה של המבקשת להביא לידיעת ציבור נוסעיה מידע בעניין תופעת תסמונת ה- DVT, הסיכונים הכרוכים בישיבה ממושכת והדרכים למניעת התופעה הנ"ל, התרשלה המבקשת התרשלות רבתי.

המשיבים מייחסים למשיבה 4, מעסיקתה של המנוחה, הפרת חובתה לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח שהמנוחה מודעת לסיכונים הכרוכים בתסמונת ה - DVT ולדרכים שניתן לנקוט למניעתה במיוחד שעבודת המנוחה כללה נסיעות תכופות לחו"ל. נטען כי המשיבה 4 אחראית לנזקים הנטענים בגין רשלנותה ו/או חוסר זהירותה בטיפולה בנסיעות העבודה של המנוחה.

באשר לאחריות המדינה, טוענים המשיבים שהמדינה באמצעות שלוחותיה אחראית לנזקיהם שכן היא לא השכילה לייחס את המשמעות הנכונה לתסמונת ה DVT בין היתר בכך שלא הביאה לידיעת חברות התעופה ו/או ציבור הנוסעים מידע רלבנטי באשר לשכיחות היחסית של התסמונת במסגרת טיסות ארוכות והמידע בכל הקשור באפשרות מניעתה.

2.4              המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, כאשר לאחריה הוגשה תגובת המשיבים. בדיון שהתקיים הוסכם כי בית המשפט ייתן החלטתו על סמך כתבי הטענות בתיק.

3.         תמצית עמדת המבקשת

המבקשת טוענת כי דין התביעה כנגדה להיות מסולקת על הסף מחמת העדר עילה. לעמדת המבקשת יכולים המשיבים לבסס תביעתם רק על עילת תביעה לפי החוק התובלה האוירית, המחיל את הוראות האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בינלאומית באויר, ורשה - 1929, כפי שתוקנה בפרוטוקול האג  משנת 1955 (להלן: " האמנה"). האמנה מסדירה בסעיפים שונים כגון 17 ו -24 את זכות התביעה נגד מוביל אוירי, לרבות דמי נזק בגין פטירה של פטירת אדם במהלך טיסה. מכאן טוענת המבקשת כי לא ניתן להשתית את התביעה אלא על האמנה. בהמשך, וכפועל יוצא מפנה המבקשת לסעיף 17 לאמנה הדן באחריות מוביל אוירי לנזק שנגרם במקרה מוות או פציעה כתוצאה מתאונה שגרמה לנזק, ואשר אירעה בתוך כלי הטיס. דהיינו לפי האמנה נדרש שיוכח כי האירוע בגינו הוגשה התביעה נגרם עקב "תאונה" שאירעה במהלך תובלה אוירית אחרת לא זכאי הנפגע לסעד. לעמדת המבקשת מאחר ופטירת המנוחה לא אירעה כתוצאה מ"תאונה" בכלי הטיס אזי אין התביעה נעדרת בסיס נגדה ודינה להיות מסולקת על הסף.

המבקשת מפנה לפסיקה זרה ומקומית לפיה תסמונת DVT אינה בגדר תאונה המקימה חבות לפי סעיף 17 לאמנה במקרה של נזק גוף לרבות מוות. במסגרת הפסיקה שהומצאה, מפנה המבקשת להחלטת כב' השופט ארבל בבש"א (נצ') 1818/03 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' נעם דוד ואח' , שדנה במקרה דומה. מהפסיקה עולה מגמה אחידה לפיה תסמונת DVT אינה מהווה "תאונה" כמשמעה באמנה ואין בהתרחשותה כדי להקים עילת תביעה כנגד מוביל אוירי. לעמדת המבקשת יש לפרש וליישם את האמנה באופן הרמוני לפרשנויות שניתנו גם במדינות זרות, על מנת לשמור על אחידות היישום של אמנה בינלאומית בתחום המשפט הפרטי.

4.         תמצית עמדת המשיבים

המשיבים טוענים כי טרם נדון מקרה מהסוג האמור ומכל מקום יש לאבחנו מהפסיקה שהובאה על ידי המבקשת.

לגופם של דברים נסמכים המשיבים בעיקר על שתי טענות:

הראשונה, האירוע הוא "תאונה" ויש לאפשר להם יומם בבית המשפט על מנת לבחון האם נסיבות האירוע בו מצאה המנוחה את מותה נכנס בגדר הגדרת "תאונה" במסגרת של תובלה אוירית. במסגרת זו יש לבחון את המשתנים השונים הדרושים לעניין. עוד מציינים המשיבים כי במסגרת השלב המקדמי בו מצויה התובענה, אין בידי בית המשפט היכולת לבחון את נסיבות המקרה במלואן ולהגיע לידי מסקנה נחרצת.

טענתם השניה של המשיבים הינה כי אם ייקבע שטענת המבקשת שתסמונת הDVT גרמה למותה של המנוחה אינה נכנסת בגדר המונח "תאונה", אזי יש לאמץ את גישת הפסיקה הקונטיננטלית ולקבוע כי האמנה אינה פוטרת את המבקשת מאחריות לפגיעות שאינן תאונתיות, והדין החל הוא הדין הישראלי הכללי תוך התבססות על לשון האמנה, ההיסטוריה החקיקתית והתחקות אחר כוונת מנסחי האמנה, זאת בצד הפרשנות התכליתית שיש להעניק להוראותיה ושיקולי מדיניות משפטית ראויה.

דיון